ורוח ה´ היתה אל משה ויצא המדברה לתור אחר אלהיו. ויאמר משה אל צפורה אשתו: הנה נא ידעתי כי אשה טובת לב את. ואעבד את אביך וארעה את צאנו אל המדבר ארבע עשרה שנה באהבתי אותך, ביום אכלני חרב וקרח בלילה.

ואזכור לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. ועתה הנה רוח ה´ היתה בי לאמר: לך נא המדברה כי שם יאמר לך ה´ את כל מחשבת לב האדם. ואני ידעתי כי לא אוכל להשיב ה´ ריקם כי למען זאת יולדתי.

ועתה שאי נא בניך ולכי נא אל בית אביך כי את ידעת כי אהב אהבתיך.
ותשא צפורה את קולה ותבך. ותשא את שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמרה עם משה גרתי. ושם השני מנשה כי אמרה כי את משה אהבתי, אל יהי אחר על פניו. ואת חמת המים ותעש צידה לדרך ותלך המדברה אל אהל אביה יתרו

אשר את שבט הקיני אשר במדין.
ויתן משה לצפורה את ספר כריתותיה לאמר: הרי את מותרת לכל האדם. ובכרת משה לצפורה את ספר כריתותיה וישמע קול הכריתות מסוף העולם ועד קצהו והקול איננו נשמע. והצפור לא צייץ ועוף השמים לא יוליך את הקול, משה ידבר

והאלהים יעננו בקול. ויבהלו המלאכים לבוא מארבע כנפות השמים ויאמרו מה זאת גרש משה את צפורה אשתו. ויבכו המלאכים ויבך המזבח ויבך ה´ אלהים צבאות.
ויהי היום ויבואו בני האלהים להתייצב על ה´ ויתיצב גם השטן בתוכם. ויאמר ה´: הלא ראיתם את עבדי משה כי בכל ביתי נאמן הוא. ויאמר השטן: ולו אך נתת אותו בידי וראינו אם צדיק הוא אם לאו. ויאמר אליו האלהים: הנה נתתי אותו

בידך אך את נפשו שמור.
ויהי בדרך במלון ויפגשהו השטן ויבקש המיתו. ולא יכול כי היתה מחשבת משה קדש לה´ להורות חוקים ומשפטים צדיקים למען לא תהיה יד איש באחיו. ותחזק על השטן מצות ה´ לאמר: לא ימות איש אשר תורת ה´ בפיו. ויחפש השטן

וימצא כי בכרות משה לצפורה את ספר כריתותיה וישכח ואת ערלת בנו לא כרת. ויאמר השטן בלבו: בערלת בנו אמית את משה האיש. ותשמע צפורה ותמהר ותקרב אל מטת משה אישה ותחטף את הילד ותמהר ותכרת את ערלתו ותז

מדמו על פני משה ולא מת. על כן יאמר בפי הקדמונים: ואת הצפור לא בתר.
ויאמר משה לצפורה: הנה נתתי את חיי בידיך ואת עשי בי כטוב בעיניך כי עתה ידעתי כי אהבת אמת אהבתיני כי אני את ספר כריתותיך כרתי ואת את ערלת בני כרת. ולא יכלה צפורה להתאפק כי נכמרו רחמיה על משה ותאמר: הנה נא

ידעתי כי איש האלהים אתה ודעת אלהים בלבך. ונשאתי את בני והלכתי אל בית אבי המדברה ואתה לך לך אל ה´ אלהיך המדברה לעבדו ולשמוע את כל דבריו למען שפוט צדק בין איש לאחיו ובין אדם לנפשו ולמען השכל את שכל

האלהים אשר הוא עמוק מני ים. ואני כאשר אבדתי אבדתי, עמך עמי ואלהיך אלהי, אל נא, כי שחרר שחררתיך היום הזה מאהב אשה. ואני הלא עמך אני לעולם וישא משה את קולו ויבך.
ומשה עלה אל האלהים וידבר אליו האלהים ויתן לו לב משכיל ורוח נכונה לכתוב את כל החוקים והמשפטים למען יהי שלום אמת בין איש לאחיו ובין איש לאשתו עד עולם. ויכתב משה את כל דברי התורה הזאת למען הורות לכל האדם

את דרך האלהים. וידע משה את משפט האלהים ואת האלהים לא ידע. ויהי בכתב משה את כל זאת ותהי עליו רוח ה´ וישכור את צפורה אשתו אשר הלכה המדברה. ומשה לא ידע אשה עד יום מותו.