איש אחד היה בכפר אחד ולאיש אין כל כי אם בן אחד וביצה אחת. ויהי היום ויקרא האיש לבנו ויאמר לו: הנה נא זקנתי ושבתי ולי אין כל כי אם ביצה זו. ועתה קח נא את הביצה ממני למשמרת ואולם דע לך כי בתוך הביצה ביצה קטנה.
ממנה. ויעש הבן כדברי אביו ויקח את הביצה וישמרה.
ויהיו הימים וימת האב ובנו גדל והיה לאיש. וירא אשה ותשא חן לפניו ויבא אליה ויאהבה ותהר לו ותלד בן. וישמח האיש שמחה גדולה על בנו ויאהבהו ולא חשך ממנו כל דבר. ויהי היום ויקרא האיש לבנו ויאמר לו: הנה נא ביצה זו אשר נתן
לי אבי לא ידעתי מה היא. ויפלא בעיני מאד מדוע לא תצמח הביצה הקטנה לפתוח פתח ולבקוע דרך החוצה. ובכל זאת לא עלה בלבי מעולם דבר חטא לאמר שמא דבר שוא אמר לי אבי. ואני אמרתי אין זאת כי אם אלהים בביצה. ועתה
קח נא את הביצה מידי למשמרת בידך. וישמע הילד וייטב בעיניו ויקח את הביצה וישמרה.
והילד חכם וסקרן מאד מטבעו ויתאפק מאד לבלתי שלוח יד בביצה אשר נתן לו אביו. ויהי היום ויאמר הילד בלבו: הנה נא ביצה זו אשר נתן לי אבי. ועתה לו אשלחה ידי אך הפעם ועשיתי בביצה אך שבר קטן ודק והבטתי ומהרתי וכסיתי
והשבתי את הקליפה למקומה כבראשונה ולא נודע הדבר לאיש. והיה כי ראיתי את מראה האלהים והגדתי לאנשים רבים ונתנו לי כבוד ויקר ואף אבי ודאי ישמח בדבר שמחה גדולה. ויעש הילד כדבר נפשו אשר דבר ויך בביצה. ויהי אך
הוכתה הביצה ויפער בה סדק קטן ודק ותתפורר ותהי לאבק. וייצר לילד מאד על הביצה אשר אבדה ויבכה.
ויהיו הימים ויגדל הילד ואביו מת. וישא הנער כל ימיו בלבו את זכר הביצה אשר נתן לו אביו ויהי לו הדבר לנחמה.
