והיה ביום ההוא

בו אשכילה אורחותיך

אדלה פנינים ממצולות

באשר ידך אותי תנחני

הו, אז יסירו כל אויביי

כי כל נשקם אך רוח שטות

אף פצעיי יחלימו אז

באשר המה אך תזכורת

כי הכאב אין בו ממש

אולם בכנפיו תבונה יביא

יאמר: "מצאת דרך משלך

ובכן, מצאת גם אותי"...

כי אך בדרך אל חיי

יהיה המוות לחיים

וקול פסיעות כבדות

למשק מלאכים