הרדיו מנגן שירים קבועים
הספרים מונחים באותו מקום
את פותחת את החלון
ואפשר לראות ממנו, את הרחוב
דומם כמו תמיד
לפעמים את זורקת אלי חיוך
לפעמים אני מכיר את המבט
לא מנסה להתגרות
בבוקר, שותים קפה ויוצאים לעבוד
בערב, כל אחד קורא ספר
ואנחנו נפגשים בלילה, מתחת לשמיכה
כל יום באותה שעה
אלבום התמונות, מראה לנו חיים אחרים
לפעמים את אומרת, אולי נחזור לשם
אני רואה בעיניים שלך
את הזיק האחרון
ניצוץ אחד
את רוצה להדליק אותו, ושיהיה לנו אור
זוכרת את הרחובות העמוסים
נהגי ריקשות קוראים לנו מכל פינה
וילדים שמוכרים דברים שלא היה לנו מושג
מה נעשה איתם
אבל אהבנו לדבר עם זרים
היה לנו סיפור טוב לספר
לפעמים את מביטה בי
נדמה לי שאת שואלת את עצמך
אם את צריכה לומר לי
או לכתוב לי במכתב
שאת נסעת,
לא לחפש אותך
את מציעה לי לבוא איתך
לשכוח הכל ולנסוע
ניקח חדר בגסט האוס
ניסע אל הצפון הרחוק
שם לא היינו
אחר כך, ניקח אוטובוס לילי
נגיע לבומביי אולי לפונה
משם אוטובוס לגואה
מסיבות ירח מלא
את לא מחייכת, ואת לא עצובה
מנסה לדמיין אותנו שם
כאן הכל מסודר, ברור וידוע מראש
שם אנחנו, עלולים עוד ללכת לאיבוד
