אֲנִי רוֹצֶה לִתְקֹעַ אוֹתָךְ.

מַסְמֵר אַחַר מַסְמֵר

שֶׁיְּקַשְּׁטוּ אֶת גּוּפֵךְ

בְּמִרְוָחִים שָׁוִים וּמְדוּדִים

וִיְחַבְּרוּ אֶת יָדַיִךְ רַגְלַיִךְ

וּבִטְנֵךְ אֶל צְלָב עֵץ גָּדוֹל.

כֵּן, זֶה סִימְבּוֹלִי מְאֹד.

אַתְּ תִּהְיִי יְשׁוּעָתִי,

וַאֲנִי אֶהְיֶה לָךְ

מַר יָם.

אַתְּ תִּכמְהִי לגַּלַי וְלַקֶּצֶב

וְלַקֶּצֶף הַלְּבַנְבַּן שֶׁלִּי

תְּכַבְּדִי וְתַעֲרִיצִי וְתִבְכִּי וְתִשְתאִי

מוּל מַר יָם שֶׁלָּךְ

וַאֲנִי אֶתְקַע אוֹתָךְ שׁוּב וְשׁוּב

וְאֶתְהֶה

כַּמָּה טִפְּשָׁה אַתְּ.

מִי אָמַר לָךְ שֶׁהַיָּם יוֹדֵעַ לָתֵת אַהֲבָה.

הַיָּם, הוּא רַק יוֹדֵעַ לִסְחֹף.

הוּא יִקָּח מִמֵּךְ הַכֹּל

וְיִפְלֹט אֶת גּוּפָתֵך מְרוֹקֶנֶת

אֶל הַחוֹף.

עַכְשָׁו בּוֹאִי אֵלַי וּתְנִי

לִי לְהַדֵּק אוֹתָךְ

חָזָק אֶל הַצְּלָב

שֶׁלֹּא תִּטְבְעִי לִי.

שֶׁלֹּא תִּטְבְעִי לִי.