אני שומע
את ציוץ הדרור האחרון
משק כנפי הבז האחרון
הם עוזבים שלא על מנת
לחזור.
אני רואה
את הדחפורים רבי העוצמה
מסורי הענק החשמלים
הם באים בהמונם
כדי להשאר.
הם כורתים עצים.
עץ אחר עץ.
כורתים יערות.
יער אחר יער.
הם בונים מבנים מבטון.
בנין ועוד בנין ועוד בנין.
סוללים כבישים מאספלט.
כביש ועוד כביש ועוד כביש.
ואני הפסדתי את תחושת הפחד של
הליכה ביער לאחר שקיעת החמה.
כבר לא אחשוש משדים בעלי קרניים
היורדים מענפי העצים
ומשדות ערומות ולחשן המפתה
היוצאות מבין השיחים.
הם הרגו את מלך לילין.
