האיש הזקן שהיה יושב על הספסל מתחת לבית שלנו
נעלם
אנחנו לא מחכים לו
רק מחפשים אותו בכל פעם
שאנחנו יורדים אל הגינה
אולי הוא יופיע פתאום
אולי הוא יספר לנו שנסע וכעת חזר
אני מקשיב לך צוחקת
כשאני מספר לך
שהיום מצאתי עקבות ליום של אתמול
כוסות של וויסקי על השולחן
אתמול ידענו לשמוח
היום אנחנו מתפרקים לאט
משאירים הודעות ואחר כך נעלמים
מחפשים אנשים שיצרו איתנו מגע
הם רחוקים אלפי קילומטרים
אולי זה אנחנו שרחוקים
האיש הזקן נעלם
אני לא מחפש אותו
את לא מתאהבת בכל אחד
זה רק אני שממציא סיפורים
ואחר כך מחפש
איך לכתוב מהם שירים
זה זמן טוב להתעורר
במקום אחר, יש מי ששמח עכשיו
אולי זה אנחנו בגלגול אחר
תביטי עלי, אל תחייכי
אני כתבתי שורות
ואחר כך מחקתי את עצמי
את צוחקת כשאני מספר לך
שיום אחד ניסע מכאן למקום אחר
לאן, את שואלת, ולא מחכה לתשובה
את לא מתאהבת בכל אחד
האיש הזקן הלך
אולי הוא יחזור, אולי כבר לא
לא ראינו שום מודעה בסביבה
השכנים לא מדברים
המשטרה לא עונה
תמיד יש שירים שמכתיבים דמויות שלמות
תמיד יש שירים שמכתיבים זמן אחר
אנחנו עומדים בין לבין
מנסים להסתכל
האיש הזקן כבר לא יחזור, את יודעת
את מביטה אלי,
ואני יכול לראות איך התקווה שלך נכבית
את שותקת
עוד מעט תצחקי
כשאספר לך, שיום אחד נהיה אמיתיים
