נדמה שזה כבר טבעי לי לרעוד.

מִפָּחַד. מִקוֹר.

האצבעות באוויר עוד מחפשות אחיזה.

 

הְרְגֶל הָרָעַל הוּטְמָע,

שְפִיוּת זה שם של ארץ רחוקה.

מרחקי אלוהים אדירים,

לו רק ידעתי את הדרך "חזרה".