את מביטה מהחלון
איך הרוח גורמת לענפים לרעוד
ולחתולים להסתתר מתחת ספסלים
ורק אנחנו נשארים מוגנים
בלי שנהיה ראויים לכך
בתוך בית קטן
אני עומד בצד השני של החדר
עוד רגע זה יתפרץ
אחרי זה שנינו נשקע לאט
את אומרת פתאום, בלי שום כוונה
איזה מזל שלא טוב לנו
ואני מבין למה את מתכוונת
יש אנשים שרודפים אחרי המזל שלהם
עד שהם נבלעים בתוך האשליות של עצמם
אנחנו נשארים חשופים
הנה הפצע, הנה הדם מטפטף על הרצפה
אנחנו יודעים שגם אם נעבור מכאן
הכתם יישאר
את מסובבת את המבט שלך אלי
ואחר כך חוזרת אל הרוח
כמו מבקשת לשמור עליה
אזעקות מייללות בלי הפסקה
אני מחייך בלי שיש לי מה לומר
ואת שואלת, אם באמת לא טוב לנו
אני לא מבקש שתמציאי שום דבר
את הסופים הגדולים איש כבר לא זוכר
גם לא ההתחלות הסוחפות
אני ניגש אלייך
ומביט איתך
איך הרוח מכה חזק בתריסי הבתים שסביב
רק אנחנו נשארים מוגנים
אין כאן שאלות נכונות
אין כאן תשובות שאיש לא ידע לתת
אני שותק כדי שלא אצטרך להסביר
המגע נמנע, המבט מתחמק
את אומרת בהשלמה
מזל שלא טוב לנו
אחרת עוד היינו מאמינים
עוד היינו חושבים שיש לנו סיכוי
בינתיים נישאר מוגנים כאן
את מסתובבת והולכת
יכולתי לראות אותך בחדר השני
אבל את נעלמת
הבטתי החוצה
פנסי הרחוב כבו פתאום
בחשכה הזאת, אין לנו לאן ללכת
תגובות