זו הדרך בה את לובשת את הבגדים שלך
זו הדרך בה את נועלת את הנעליים
אני מביט מהצד
כמו לא הייתי כאן מעולם
איך את מדמיינת שיש מוזיקה שמלווה אותך
ואת בתנועות איטיות, נותנת לרגע להתארך
זו הדרך בה את מתאפרת מול המראה
לא משנה שום פרט בפנייך
ואני מביט בך מהצד
לא יודע אם לשקוע במקום או להניח לך
להתחנן או להילחם
גם את יודעת
שירי אהבה נשמעים היום
הרבה יותר מורכבים
זו הדרך בה את יוצאת מהחדר
מכבה את האור, נועלת את הדלת
ושוב מביטה על עצמך במראה
חוששת שמשהו נעלם בך בדרך
ואת לא אומרת מילה
לא נאחזת בזיכרון
ואני עוזב איתך את החדר
מדליק את האור במסדרון
כדי שלא תלכי בחושך
בחוץ מתחיל לרדת גשם
תיקחי מעיל
אני לא יודע
אם להתחנן או להילחם
פלאפון, סיגריות, מפתחות וארנק קטן
החיים בפיסות קטנות
זו הדרך בה את יורדת במדרגות
לא מצפה שמישהו יחכה לך למטה
זו הדרך שאת פותחת את דלת הכניסה של הבניין
נותנת לרוח להתפרץ אל פנייך
אני מביט בך, מהצד
בלי שתבקשי, בלי שתדעי
בשיר אהבה אחר, הייתי רץ להגן עלייך
זו הדרך בה את נכנסת אל המונית
מושב אחורי
הנהג יכול לראות מהמראה איך את מחייכת
אני מתיישב לידך, את לא שמה לב
את מתבוננת מבעד לשמשה
העיר מחליפה צבעים, אנשים וצללים
אני נאבק עם עצמי
אם להתחנן או להילחם
עד שאני מחליט הנהג עוצר, את משלמת ויוצאת מהמונית
זו הדרך בה את הולכת ברחוב
זו הדרך בה את נעלמת בהמון
זו הדרך בה את
