בשקט יוצאת
לא מעירה את השכנים
על קצות האצבעות
מחפשת בי ולא מוצאת
מנסה לא להגיד את מה שכבר ברור
מנסה לא להסתיר את מה שכבר רואים ושבור
ושכולם ידברו
על הבן של השכן
ועליי שאני אולי לא אבל כנראה שכן
בשקט יוצאת
מעיל שמחמם לי את המחשבות
על קצות האצבעות
לא ברורות לי הסיבות
ושכולם ידברו
על זו שכבר שכחתי
ועל זו שלא אהבתי
על זו שהייתה איתי ועם כל העולם
וזו שידעה לאהוב את כולם
ועל זה שהיה לי אותך
שאהבת ונשארת
היה לי אותך ועכשיו לא מוצאת
אז אני שמה אודם כהה ובשקט יוצאת
