שִׁיר נָבַט בִּי
כְּעֻבָּר
מִזֶרַע הַצְלָלִים הַשְׁחֹרִים
שֶׁל הָעֵינַיִם הָעֲיֵפוֹת,
הִצְמִיחַ עַצְמוֹ
מִתוֹךְ הָרָקָב בִּרְחָמִי
בִּהְיוֹתִי דוּמָם עַל מִשְׁכָּבִי,
עֵת הַדָם וְהָאֲפֵלָה
בָּאוּ בִּקְרָבַי
מִסֵתֶר הַמַדְרֵגָה
בְּקִיר לֹא קִיר
שֶׁחָצָץ עַל שֶׁיְשְׁנוֹ
לְהִתְהַווֹת מֵחָדָשׁ
בַּתְהוֹם הַגְדוֹלָה שֶׁנָפַלְתִי לְתוֹכָה
שָׁלַח לִי מַלְאָךְ לְלֹא פָּנִים
פִּסַת יָד
לֶאֱחוֹז בְּצִיצִיוֹת רֹאשִׁי
מִתוֹךְ שֶׁטֶף הַמַיִם הָרָעִים
שֶׁצָעֲקוּ עַל נִשְׁמָתִי
וּבְיָדוֹ הַשְׁנִיָה מַתַת אֱלֹהִים נָתַן לִי
לְהַמְתִיק מַר
וּלְהַנְהִּיר חָשׁוּךְ
אֶת זֶה הַשִׁיר.
