ואם הייתי מתקשר ומספר לך

שאני לא מפסיק לחשוב עלייך

האם זה היה משנה את יומך

האם היית מגלה פתאום

עולם אחר

לוקח מהיד ומחזיר את מה שניתן

אם הייתי מתקשר והיית שומעת את קולי

האם זה היה מביא אותך לחשוב 

שיש גשרים, שאנחנו עוד צריכים לחצות

שיש זיכרונות לפני הגעגועים

ואי אפשר

לאסוף אותם מהרצפה

בלי לדמם

הייתי אוסף בשבילך

את כל השברים

ומרכיב אותם מחדש

תמיד קצת אחרת

מהצד, הזמן נראה לי רחוק מדי

כדי שנגשים אותו

אם אתקשר אלייך ואבקש לראות אותך

האם יש סיכוי

שהמחר שלך לא יהיה כל כך אכזר

הסיגריה נכבית במאפרה

אי אפשר לעצור

את מה שאנחנו לא מספיקים

אני לא מפסיק לחשוב

שאם היית כאן

לא הייתי צריך ללכת רחוק

כדי לחפש, היכן מתחילות הקצוות

הייתי אוסף את כל הימים האבודים

ומרכיב לנו, לוח שנה חדש

ואם הייתי מחכה לך ליד שער הכניסה או מעבר לרחוב

מה היית מרגישה, כשהיית רואה אותי

מתייאש ונעלם

גם אני רוצה להרגיש שייך

לשמוע את הקול הזה מדבר אלי

ואז מרגיש איך הכל

בא אלי בהפתעה

בלי שיש לי סיכוי אמיתי להינצל

משאיר מאחורי את כל מה שאני לא צריך

מוסר את השאר

ואחרי זה שוכח

אם תראי אותי ברחוב, פתאום במקרה

האם תשמחי או תרגישי צורך לבכות

אספר לך, איך לא הפסקתי לחשוב עלייך

זה לא ישנה את מה שעומד לקרות

זה לא יהפוך אותנו לדמיוניים יותר

אבל אני רוצה להיות שם, איתך, כשזה קורה