בכרמלה בין התמרים
סתרה הייתה לי ללילי לילית
שבעה ימים
עד בשמיני ניתן סימן
קול אות כי תגלני
ועלתה סערה ברוחי
 
?מניין לעין דעת דעתי
 
!גחלילית, גלי לי גוני גני
 
הנה העין
מבפכה חכלילית לואט סודי
מנחת מור לטתו דוק עשן שני
ודרכו מאירה מאורתי הלבנה שמלאה
לולבים בה עתה פוערים אך כוכב-פגימה
ועדיין 
כליל כליל גופי
 
?אך איה צילי
?ואיכה בעין אינה בבואתי
 
!לילית, לחשי לי אנלכתי
 
פתע רעימה והנה נעור
עלעול עוועים צולב
מקדם גם מים ממטה גם ממעל
ותמר מרימה בין קצות כף וסנסן עיני אל מול לב הלבנה
והרי ראשי סעור צלוב סהור
והרי שלהבת המור מצלהבת גופי אשר בעין
מוטל מטולטל מעורטל
 
ואין סתרה לי לא תמרות ולא צילן
רק נהרת גוף נערתי הבהטי
נותרה כצלוב לערוותי