"הפסקתי לעשן כשפגשתי את יאיר, למרות שהוא טען שגם הוא הפסיק ידעתי שהוא עדיין מעשן אצלך"
ענת ישבה על הספה ומתחה את רגליה, הרגע סיימה את הסיגריה האחרונה בחפיסה.
לאחר שנכנסה בלי לדפוק  ומצאה לעצמה מקום על הספה, לא היה ניתן להפסיק את שטף הדיבור.
"חמש שנים אתה מכיר בן אדם, חמש שנים מזורגגות, אתה חי איתו, ישן איתו, בטוח שאתה יודע עליו הכל ובסוף" היא עושה הפסקה , מטיחה את הכוס בכח בשולחן וממשיכה
פווף כדור בראש"  מניחה שתי אצבעות על הרכה"

"אם יש מישהו בעולם שיכול לדעת למה הוא עשה את זה, זה אתה איציק"
הקול שלה נשבר לרגע והיא מיד ממשיכה
"?כמה שנים אתם כבר חברים"
"עשרים שנה בערך"
"?מאז הגן, מה"
"כיתה א"
"תביא לי עוד משהו לשתות"
"?קולה"
"?וודקה יש"

קמתי למקרר, דורך בדרך על כמה צלחות חד פעמיות שהיו זרוקות על הרצפה.
פתחתי את המקרר, אין וודקה.
"?אין וודקה, בירה זה טוב"
"בירה גם טוב"
חזרתי לסלון, פותח את בקבוק הבירה,
"אין צורך למזוג" ענת אמרה ולקחה ממני את הבקבוק.

  "האמת הופתעתי שכבר היום החמישי לשבעה ועדיין לא הגעת לנחם, אבל אני מבינה שזה ממש קשה לך, לפחות כמו לי.
מצטערת שנפלתי עליך ככה, פשוט לא הייתי יכולה להיות שם יותר"
רגע הפסקה, עוד שלוק מהבירה.
"חשבתי לבוא לכאן, כל פעם שהוא רצה שקט הוא היה בא אליך, לפעמים הרגשתי שאתה יותר חשוב לו ממני"
מנערת את השער, מכסה את הכתף שהתגלתה.

"?יש לך מושג למה הוא עשה את זה"
"?אפילו לא כיוון, ולך"
"שום דבר"
"היום הבוס שלו הגיע לנחם, הוא אמר שהוא ממש מופתע, יאיר עבד עכשיו על פרוייקט גדול והיה אמור לקבל גם קידום בסוף החודש"
ענת מתרוממת מהספה, מרימה את התיק והולכת לכיוון הדלת.
"?אז שום מושג"
"שום מושג" אני מוריד את הראש מנסה לא לפגוש את העיניים שלה.