יוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, יוֹם מָלֵא חֲרָדָה.
אֵימָה וּפָחַד תַּפִּיל עַל בָּנֶיךָ.
צוֹם כָּבֵד תָּטִיל, לִקְרַאת גְּזָר דִּינְךָ.
וּבָנֶיךָ יְעַנּוּ נָפְשָׁם, בַּעֲבוּר חֲתִימַת דִּינְךָ.
לַמְרוֹת שֶׁלִּבָּם יִזְנֶה אַחַר מַרְאֶה עֵינֵיהֶם.
וְכֹל תּוֹעֵבָה אֶפְשָׁרִית לְנֶגֶד עֵינַיִךְ.
אֵלֵי, הַאִם זוֹ תְּשׁוּבָה ?
אוֹ בַּקַּשָּׁת מְחִילָה ?
יתכן שזו תחינה מדומה
ואולי צביעות מעושה .
