יְמֵי אֱלוּל מְמַשְׁמֵשִׁים וּבָאִים
מְמַשְּׁשִׁים כֹּל כֻּלִּי וּמְחַפְּשִׂים הַשְׁרָאָה,
מְגָרְדִים אֶת קְלִפּוֹת
הָאֲבַטִּיחַ וְהַלִּימוֹן, וְחוֹשְׂפִים,
אוּלַי יְרוּשָׁלַיִם בַּנִמְצָא.

אַךְ אֶבֶן הַכֹּתֶל עוֹד לֹא מוּכָנָה;
לֹא הֵיטִיבָה שְׂעָרָהּ, לֹא
אִפְּרָה כְּמִיהָתָה, לֹא בִּישְׂמָה הָאֲוִיר
בְּיֵין הֶהָרִים הַצָּלוּל, עוֹד לֹא הִתְכַּסְּתָה
בְּדֹק שֶׁל תְּפִלָּה.

וְהַפֶּתֶק עוֹדֶנּוּ
מִטַלְטֵל כֹּה וְכֹה, כֹּה וְ
הוֹ, וְגַם תֹּהוּ וְ
בוֹהוּ, וְהִיא מִשְׁתַּהַה וְאָז מְנַסָּה לְתוֹפְסוֹ, לְחָבְּקוֹ
אוֹ לְפָחוֹת
לִלְגוֹם קְצָת,
לִפְנֵי שֶׁיִּפֹּל לָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם וְהָאוֹתִּיוֹת יִפְרְחוּ בָּאֲוִיר וְהִיא

תִישָאֵר עַל עוֹמְדַה, שׁוֹתֶקֶת, בּוֹהָה
מְצַפָּה לִגְאוּלַת
פֶּתֶק נוֹסָף,
אוּלַי בּוֹ תִּתְכַּסֶה,
תְּפִלָּה.