תמיד בימים שחם ואביך, הכל נראה עייף ומיואש עוד יותר.
עכשיו הקיץ חדר לסיבובים של כדורנו בכח ובאלימות-ועוד לא הספקנו להנות מהאביב!
מרגישה שנגזלתי מהמעט שעוד עוזר לי למקם עצמי.
גם אני בתוך החום, ורוצה לברוח ים וים וים-אולי לצלול בתוך ים העצים הירוקים שעוד טועים לחשוב שיקבלו את אשר נגזל ממני-כמו הגורלות שלנו לא קשורים זה בזה.
לעיתים העיר נראית כמעוטפת בלבן חגיגי, צעיר, מחוייך רענן-נראה כי
החורף מסרב להיפרד לרגע,
אך מי שעומד קרוב יילעג לכך שהרי בעצם אלו כתמי יאוש שהשמש מפזרת על כל בית שמסרב ליפול בעומס שלה!
הכל עוד עומד בפריחתו, צבעוני משמח ונותן הרגשה שיש עוד קצת כח-מסרב להכנע!
אך ידוע מי יעמוד כמפסיד לאחר כמה ימי יאוש שכאלו-
וייתכן שבסופו של עניין מכל המילים נשארת-רק אני?!
