האדון כבר זקן,
האדון מקרטע,
במקום להלך,
מדדה וצולע.
***
מחשבתו חלודה,
זכרונו מעופש,
דומה לדחליל הוא,
ממולא בקש.
***
במקום לפקד,
כעת הוא נגרר,
ללא שפחתו,
גורלו היה מר.