אין אחד שלא התאכזב, יתאכזב או מאוכזב..

את יודעת, אני תמיד אומרת, שלפעמים, זה טוב להתאכזב.

זה אמנם נורא כואב, והלב נשבר,

עוברים תקופות מאוד מבלבלות,

ולכל אחד לוקח פרק זמן אחר של התבגרות,

אבל , אני אומרת שזה טוב, כי, בסופו של דבר,

אנחנו מתחשלים מזה, מתרוממים בחזרה על הרגליים,

יודעים קצת יותר טוב מה נכון לנו ומה פחות טוב לנו

ואין להתמודד להבא.......

נכון, זה נשמע נורא פלצני, אבל אני יודעת את זה על עצמי

שדווקא מהאכזבות [בכל הנוגע  לאהבה וללבבות שבורים]

הכי גדולות שלי, התחזקתי הכי הרבה,

אחריי תקופות ארוכות של כאב ו"התאבלות"..........

התגברתי, התבגרתי.

 

לעולם, אבל לעולם, אל תבטלי את עצמך למען האחר,

זוגיות טובה ובריאה היא כזו, שגם אם לפעמים היא מחניקה

כי לטווח הארוך- השם שלך מחובר ב-ו' החיבור לשמו של האדם האחר-

את נשארת " את" בתוך המערכת הזוגית,

בדיוק מי שאת. והוא אמור לאהוב אותך ככה בדיוק.

 

אל תשכחי את זה. אל תשכחי את זה!

 

למדי לקחת הכל בפרופורציות,

באהבה ובאכזבה גם כן.

כשאוהבים אל תגזימי באהבה הזאת, אהבה לפעמים יכולה לשרוף.

כשמתאכזבים, קחי את האכזבה בפרופורציות, לא להיכנס לדיכאון.

כמו שאומרים " תזרמי עם החיים"..

לא יודעת, לי אישית קצת קשה עם המילה 'לזרום',

לא בעיה ב-איך שמכניסים אותה במשפטים,אלא באופן כללי,

בחיי היום-יום,כשאנשים אומרים לי

"נו,מה אכפת לך....תזרמי!"

יש לי סלידה מהמילה הזו, כי, כי זרימה היא עניין

אינדיווידואלי

ובכלל, זה משהו שלוקח לפעמים קצת זמן..

 

את-תמשיכי הלאה

ותחייכי ותאהבי

ותהיי נאהבת בחזרה

ובסופו של דבר, תוכלי להביט לאחור

אל התקופה הזו, איתו, בחיוך גדול,

ותוכלי ,אפילו, להגיד תודה

על כל מה שהוא נתן לך דרך ההכרות איתו....

 

 

אז קחי את הזמן שלך. קחי את הזמן.

אני סומכת עלייך שתצליחי לנשום עמוק ולהמשיך הלאה-

הכל קטן עלייך (: