כל בוקר זה חוזר על עצמו
תחושת הספק, ממצה את עצמה
ומשאירה אותך בלי כלים להילחם
כל מה שרצית, זו עבודה הגונה
שלא תצטרך לספק הסברים
שלא תצטרך לרצוח את נשמתך
ובערב לחזור הביתה, בלי להיתפס
בלי שום דבר
אתה מבין מן החלון
איך הדרכים לוקחות אותך
ואתה לא יכול להילחם, לשום כיוון
מריץ בדמיונך
איך אתה משחק עם ילדייך בחצר
בזמן שהם גדלים מן הטעויות שלך
ועושים את הטעויות שלהם
הכבישים רצים בנשמתך
ואתה מחכה לערב
לחזור אל אהובתך
אתה יודע, שאתה לא יכול לשנות שום דבר
גם אם ההיית רוצה
ואתה מוכן להקריב את הכל
רק כדי להישאר שלם
רק כדי לא לצאת מהסיבוב
עבודה הגונה, בית שלם
חברים שתוכל לשתות איתם, כשתרגיש זר
ולפעמים אתה חושב
שבמקום אחר, יש מישהו כמוך
שמרגיש אותו דבר
שכל מה שהוא רוצה
זה לחזור בערב, בלי להיתפס
בלי העונש שמכתים את הלב
ואתה חושב לעצמך,
אולי אצלו הזמן עובר אחרת
במהירות שונה, בפיתולים אחרים
אך כאן כמו שם,
הזמן עובר באותו כיוון
ואתה לא יכול לשנות דבר
כל יום שיעבור
אתה תרצח את נשמתך
רק כדי לשרוד את היום
על מנת שתוכל להגיע בערב
בלי להיתפס
וכשתחזור בערב, תרגיש שעשית את זה
עד הבוקר הבא
