לת'ין התקדם בשקט במערה האפילה, מאמץ את כל חושיו כדי שלא יתקל באויב שמסתתר בצללים. שתי עיניו נוצצות מכעס, הוא רצה לנקום. הוריו המסכנים לא היו מוכנים למתקפת הדרקונים המחריבים שהרגו אותם כשלת'ין היה רק בן שנתיים וחודש. הרצון לנקום הוא שהניע את לת'ין בכזו נחישות. הוא ראה את ראשו של טורקון מנהיג הדרקונים המחריבים מבצבץ מבעד לאפילה הגמורה. לת'ין לא נשם והסתכל בשקט על ראשו הענק של טורקון, 'כמו שחשבתי' לחש לעצמו האלף 'הוא ישן.' לת'ין מעולם לא ראה דרקון אדום מימיו הוא נאלם דום למראה ראשו הענקי של הדרקון. לת'ין התקדם בלאט לעבר הדרקון, חרבו בידו, הוא חשב רק על דבר אחד, על הוריו. לת'ין הניף את חרבו ונעץ אותה בעינו העצומה של טורקון, הדרקון שאג בכאב וקם על רגליו, לת'ין רעד למראהו הענק של טורקון, הוא לחש כמה מילות קסם וחרבו החלה לבעור באש. האלף, מנצל את תשישותו של הדרקון, רץ מתחת לבטנו של טורקון ותקע את חרבו בבטן הדרקון. דם ניתז לכל עבר, פניו של לת'ין, שהיו מכוסות בתערובת של דם וזיעה, הביטו באימה לעבר הדרקון שהסתובב בכעס וירק אש, רגלו של לת'ין החלה לבעור, הוא צלע מתחת לבטנו הגדולה של הדרקון ונעץ את רגלו הבוערת בתוך החתך העמוק, הדרקון זעק בכאב ונפל על רגליו של לת'ין. ראשו של האלף כאב, הוא שמע רק את שאגת הדרקון האחרונה ואת עצמות רגליו שלו מתפצפצות, ואז, הוא התעלף. כשהוא התעורר הוא לא מצא את גופת הדרקון, אלא רק תיבת אוצר גדולה, הוא לא ידע שזה מה שקורה אחרי שהורגים דרקון, הוא התקדם לעבר התיבה, אך התיבה היתה נעולה. האלף חיפש בכל מקום שאליו יכל לזחול, הוא החזיק בשרשרת שלו, שהייתה המזכרת היחידה מהוריו, הוא הסתכל עליה, ואחר כך הסתכל על התיבה, הוא זחל לעבר התיבה ולא האמין למראה עיניו השרשרת היתה מתאימה בדיוק למנעול התיבה. הוא פתח את התיבה, אור בהיר הציף את עיניו, אור בהיר של זהב ויהלומים. הוא חפר בתיבה לראות אם יש עוד משהו ומצא בקבוק עם שיקוי מרפא, הוא שתה לגימה קטנה מן הבקבוק וחש כאב עז בכל מקום בגופו בו היתה חבלה, הוא התפתל מהכאב, ואז חש בכל גופו חמימות נעימה, הוא ניסה לקום על רגליו והצליח בקלות הוא הסתכל שוב על השרשרת וראה אותה זוהרת בצורת שתי מילים המילים היו:

raim? l?k?

(שמשמעותן ציד דרקונים באלפית)