זה לילה ניו יורקי בתל אביב
טפל וקר
אני נוסע במונית לילית
מבקש סיגריה מן הנהג
והוא מספר לי סיפור על מטורף
את בוודאי ישנה, התריסים סגורים
ברדיו מנגנים ג'אז אחרון
לא יודע
אם יש לי לאן לנסוע
לא יודע אם מישהי
מחכה שאבוא
תל אביב בורחת לאט
ואנחנו לא רודפים אחריה לשום מקום
רחוק מכאן, אומרים שיש עולם
בנתיים על הכביש,
מטורף מבקש לקחת הכל
אני מביט בנהג
לילות שלמים הוא נוסע, הלוך ושוב
לעיתים אנחנו כמוהו
לא מגיעים לשום מקום
זה לילה ניו יורקי, אני חושב לעצמי
מתים לאט, צורחים בדממה
תל אביב נראית אפורה מדי
אמרת לי בבוקר, שיצאתי
ואת חזרת, אל החדר
מחפשת רגע אחד
לפני שהרגע הבא יבוא
וירים אותך ממקום מוכר
וינחית אותך, במקום זר
אני מביט על האנשים בלילה
גם להם איש לא מחכה
במונית לילית
קו החוף נראה דומם
אולי זה אני שמשתנה
פעם האמנו באגדות
אחר כך שכחנו אותם בספרים
היום אנחנו לומדים את המשחק
כל צעד, נופלים
כול חוק, נאסרים
סיגריות ועשן
זמן שלא נפלט
הכרתי אותך אחרת, עכשיו זה מיותר
את בוודאי ישנה
הנהג עוצר ליד הבית, אני אומר לו תמשיך
הוא לא יודע לאן
אני לא יודע עד מתי
זה לילה ניו יורקי
כמו בסרטים הישנים
בסוף אגיח, באמצע הלילה
לא אדפוק על הדלת, לא אכנס מן החלון
אשאר בחדר המדרגות
בבוקר שתקומי, תפתחי את הדלת
תראי אותי מתעורר פתאום
לא תביני דבר ואני אגיד
תל אביב לא רחוקה מפה
