תום
היא עמדה שם
הסתכלה בעיניו
עניים כחולות כמו ים רועש ורגועות , מבט נוקשה
היא נסתה למצוא שביב של תקווה
אולי הוא יצילה מין המוות
היא הסתכלה שוב בעיניו
עיניים כחולות רגועות היא דימתה לעצמה את הגלים המתנפצים בים הכחול
היא ראתה את פניו החתומות הרגישה את לב האבן
היא הבינה שגורלה נחרץ.....
והיריה שהרעידה מספר דקות אחרכך
את החורשה הרגועה השלווה
בשרה לה שצדקה
וגופתה נפלה לקבר אחים
ואיתה נקבר גם התום ......
לסיום יום השואה לזכר שישה מליון מבני עמי
יהי זכרם ברוך
