אני מכיר את הגדרות
אני מכיר את דלתות הברזל
מביט בפנייך
איך עינייך מתמזגות עם הזמן העוזב
ואני מבקש ממך שנית
שחררי אותי מכאן
שחררי אותי מבית הסוהר שלי
לך יש את המפתח
ואני מכיר את השבילים
שמובילים מכאן
אל שדות ירוקים
שחררי אותי מהצללים שרודפים אחריי
בלילות נטולי שינה
את פנייך הכרתי,
גם את קולך שמעתי בדממה
אולי יום אחד, אכיר אותך
שחררי אותי מבית הסוהר שלי
יש דם שנוטף באיטיות
ומבקש לצאת מן התא
עד אלייך, במעגל
אני רואה את המפתח
אני רואה את שינייך
נחשפות אלי בצער
את הרי עצובה
אני לימדתי אותך, איך זה לחיות בלי סיבה
תלמדי אותי לעוף
זה המחיר שאנחנו משלמים
על הימים החסרים
ואת מנפנפת במפתח, כמו חייל אקדחו
ואני נאחז בסורגים
שחררי אותי מבית הסוהר שלי
ותיקחי אותי לטייל
מעבר לגבולות, לגופך העצוב
לידיי המבקשות אחיזה
שחררי אותי מבית הסוהר שלי
יש בקבוקים שמדברים עכשיו מגרוני
ויש סימנים על גופנו, שלא היינו שם מעולם
גם אנחנו מתאהבים
גם אנחנו לומדים את הכללים
ומדי פעם טובחים, מדי עם נטבחים
ואת עדיין, עם הידיים בכיס
מביט בי, כמו בכלב
שלא ברור אם הוא מטורף או מסכן
שחררי אותי מהצל שרודף אותי
שחררי אותי מסיגריות מתפוררות
הזמן נאבד לנו בשוליים
הזמן הוא כל מה שיש לנו
ואת רוקדת מולי, אני לא יודע אם זה אמיתי
הכרתי את ידייך, רכות שאפשר להניח בהן את ראשי
מבקשות וידוי
שחררי אותי מכאן
תפרצי בשבילי את כל הקירות
ניעלם בשבילים,
בתהומות שמעולם לא עזבנו
שחררי אותי
