אני לא זוכר
מתי כתבתי לך פעם אחרונה
לעיתים נדמה לי
שהזמן בלע אותי כמו שאני
לא נתן לי סיכוי להינצל
השגיאות נשארו כמו שהן
החלומות לא ידעו להילחם
על קיומם
ובינתיים אני מאבד אותך עוד פעם
יושב שעות, בחדר סגור
אלוהים זה יכול היה להיות יותר ברור
על המסך נתלים פנים
מן העבר השני, אין שום צדק
מסמן את המטרות
את ידעת אותי
לפני שכל המלחמות התחילו
לפני שאני טענתי את הרובה
אבל אז באו המילים, להשחיר
קצוות חוטים נפרמים
הכול מתערבב באמת שאיננה שלי
ומי בכלל יודע, מה כאן לא שולי
מילים נכתבות, אותיות מוסתרות
כמה זמן לא כתבתי לך
והכול נראה דמיוני
כמו שקט של מישהו אחר
זמן שלא ידע לכוון את עצמו
את כול כך יפה
את כול כך דמיונית
כמעט שלי
אבל ברגע האחרון
סופרים את הדקות
ושוב את נעלמת
כמו לא היית פה לזכור
ומתי בכלל היה כאן משהו אחר?
כותב את השיר
בלילה של כלום
הכרתי כבר ימים טובים מאלו
דלתות נסגרות
ימים נספרים
אלוהים, זה יכול היה להיות אמיתי
אם לא היתה לנו ברירה אחרת
כמעט כתבתי לך את השיר הזה
ברגע אחרון נמנעתי
גם אני יודע, שיש סודות שלא מספרים
סיפורים שלא כותבים בשום מקום
ואת היפה, שלווה כול כך
לא זוכר מתי כתבתי לך את השיר
אולי הוא לא נכתב מעולם
ואולי, זו לא היה שלי בכלל
