שלוליות,שלוליות

החושך נדלק,

רוח קרירה חודרת,

הוא יבוא עוד מעט.

ספסל עזוב,מלא חורים

עלים נושרים,ענפים שבורים

והיא מחייכת כמעט,

הוא יבוא רק עוד קצת.

השמים סתמיים,

ריח ילדות באויר,

הציפור התייאשה מלשיר.

"הוא עוד יבוא" היא אמרה

בעוד שישבה על האבן החרוטה,

ליטפה כול אות,כאילו נחרט בליבה שלה.

היא ישבה,היא שכבה,

היא קפאה.

וליבה זה שלהט,

היא אמרה "הוא יבוא רק עוד קצת".