גשם החל לרדת

בדיוק בנקודה בה חשבתי,

ששום דבר טוב כבר לא יכול לקרות

מצאתי את עצמי

מביט מהחלון

איך טיפות הגשם

נחתו על שמשות המכוניות, ומשם זרמו

אל שלוליות קטנות

ומי זה שמביט עלי, ומחכה שהכול ייעלם

אני כותב מילים

ומוסיף להן רקע

בינתיים הגשם התחיל לרדת

שוב אני מחפש מחסה

ותמיד אפשר

לרצוח את הרגע

ותמיד אפשר להתפלל

שמשהו ישתנה

דווקא בנקודה בה חשבתי

ששום דבר טוב כבר לא יקרה

ראיתי איך השמיים מתפרקים

ויורדים לאט, לאט

בטיפות גדולות אליי

זה לא סוד, ואין כאן שקר

לא כול דבר קטן

צריך למדוד

ואני ויתרתי מזמן על הצורך

להרגיש חזק

עכשיו יושב מול החלון

סופר את הזמן

משהו טוב

בוודאי יקרה כאן בקרוב

ראיתי כרזות בעיר, שמספרות על כך לאנשים

והגשם יורד

שוטף את הרחובות

ואנשים בורחים אל פתחי חדר המדרגות

אל המכוניות

ואני מוצא את עצמי, מחייך

בנקודה בה חשבתי

ששום דבר טוב כבר לא יקרה

אולי זה פיצוי, אולי זה תגמול

הכול נע סביב אותם מעגלים

ומאבד כיוון, במהירות

לרצוח את הרגע, להנאות מן השלווה

ובינתיים מוחק את המילים מן הדף

יום אחד אמצא את השיר שלי

הדף יטפטף, הדיו יימרח

ואני אתלה אותו לייבוש

אראה אותו, מתנפנף ברוח

דווקא שחשבתי שמשהו טוב לא יקרה

התחיל הגשם לרדת בעיר