בכ"ג בחודש
הירח זורח בשתיים בלילה.
וההבעה שלו דקה
וגבוהה
וכתומה.
כמוני.
זימזום שתופח וגדל אצלי בבטן
מתמעט לו אל מול הירח הזה.
האור שכמעט לא רואים מכווץ לתוכו
את כל החושך
והדופי
והפער
שט"ו השתדל להסתיר.
עכשיו אנחנו שנינו
נושאים בתוכנו
אבנים כתומות וחלולות.
הוקל לי באהבתך אלי
אשת ירח.
תגובות