אחרי שנה וחצי ברחובות פריס ההומים ידעתי שאני חייב לברוח מהר כי אין פה מקום להתפרסות הנשמה הגאוותנית שלי, איך אני אוכל להבין את האנשים סביבי אם המוניות צופרות לי בלילה.
אז התחלתי לעבוד כדי להרוויח לכרטיס הביתה (הטיסה הזולה ביותר, לאן שזה לא יהיה). לקח לי חודשיים ואני בלונדון.
כבר דיברנו על זה.
תגובות