זְקֹף קוֹמָה אָדָם וְיָשָׁר מַבָּט

קַח תְּרוּפָה חָבֵר וְצֵא לָעֲבוֹדָה

תַּמּוּ יְמֵי הַכְּאֵב וְהַיָּגוֹן

קָץ אָנֹכִי בִּתְקוּפַת הַדִּכָּאוֹן

הֵן שִׁמְשִׁי עוֹמֶדֶת לִזְרֹחַ

וַעֲתִידֵי מַמָּשׁ לִפְרֹחַ

כָּל גּוֹרָלִי מֻנָּח בַּפֶּתַח

לֹא אוֹתִיר לוֹ לְהַמְתִּין , זֹאת לָבֶטַח

אֶת אָהַבְתִּי לָעָם אֶתְרֹם

וְאֶת עֶזְרָתִי אֲבַקֵּשׁ מִמָּרוֹם

כָּל כֻּלִּי דָּרוּךְ וּמוּכָן

לַקְּרָב הַזֶּה כַּמּוּבָן