האיילה: מה לך נרדם נסיך גאה?
נסיך ומקל בידו: רוממתי מכל אדם וכבש, אין כמוני מושל בזהוב עיינו!!
האיילה,:שוטה נתעב שכמותך!! הורד את בני מההר!
נסיך ומקל בידו: היאך וקול נעמה ופלס ישוטו בנכשלים? לא אתן ידי לבושת פנים שכזו!
האיילה: אבי האיילות, במבי, אמר פעם דבר חשוב, הוא אמר שבגדיו של האדם חיצוניים לנשמתו, ועתה, רד מההר! אתה אינך נסיך לבד מן הגלימה הניצבת על גבך, כה מבויישת ממעשיך, הורד אותה והתחל להיות בן אדם!
נסיך ומקל בידו: ניצחתני בני, ניצחתני...
ויותר לא יעוטרו תלתליי זהבי בחן וטללים, ויותר לא אשגב מבן ברית, אטמון פניי בכלימתי הגואה ואקפוץ ל- תהום....
דממה האיילה, והנסיך נרדם,
באה האיילה חבטה בו עם המקל ומת ועבר מן העולם זה הנסיך,
וההר נותר שומם
ותצא בת קול ותאמר: בניי, עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה.,
תגובות