היא הייתה יפה קצת לא שפויה

ככה כינו אותה החבריה

התחברה עם כולם לא הייתה לה שום בעיה

היא הייתה קצת קטנה אך זה לא ממש הטריד אותה

אבל הייתה לה בעיה אחת קטנה- גדולה

היא לא סבלה את עצמה

פשוט לא יכלה להסתכל במראה

לא שהייתה מכוערת או שמנה

פשוט הייתה לה בעיה נפשית עם עצמה

לא סיפרה לאף אחד וכשסיפרה

הלכה...

ללא כל רגש סיפרה הלכה וסיימה

אך האבן עדיין לא ירדה

ממשיכה מסתובבת כואבת לבדה

חיה היא ועצמה כשניים שבעצם לבד

כי הם באמת רק בן אדם 1

היא לא סבלה פשוט לא יכלה יותר להיות עם עצמה

לא הייתה לה בעיה להתאבד

אבל פחדה .. פחדה כי לא הייתה מספיק אמיצה

לסיים את הכאב

או שחלמה שזה יסתיים מחר

אבל לא, מחר רק הביא איתו עוד מחר אחר

כמה זמן יכול לבעור אדם ממורמר וכועס

אי אפשר כי רוצה רק כמו בלון להתפוצץ

היא הייתה עם חברים שדיי התרחקו במרוצות החודשים

לכן הלכה לפתרון החדש בשבילה

אלכוהול ... היא הייתה מכריחה את עצמה

לבלוע כמויות כמו איזה חתיכת בהמה

הייתה גונבת מהסלון בקבוקים וממלאה

חבריה כעסו כעסו נורא

למה כי היא הייתה הילדה "הילדה התמימה"

נאמס לה שקראו לה כך חבריה לכן החליטה לנקום בהם וגם קצת בהוריה

כולם עיצבנו אותה היא לא יכלה לעמוד בכך

שתתה ושתתה עוד ועוד... חבריה צחקו לה תחילה

מה שהרגיז אותה יותר

כיום היא שותה עוד ועוד

היא עדיין לא אלכוהוליסטית

אבל זה כבר מוחי

היא שותה קצת

בכל פעם שהיא בעצם הרבה פעמים

אבל תאמינו או לא

 זה עוזר

זה עוזר לה לברוח לברוח מן הכאב

מתה כבר להיגאל מהייסור

בוכה שיגמר לא עומדת בלחץ

נמאס לה מהכול

מתה לברוח אבל היא יודעת שאסור

ככה לימדו אותה

נמאס לה להכניס אלכוהול לגופה נמאס לה להיות חביבה לכולם

נמאס לה להתאהב בכל חרא ברחוב

נמאס לה מהכל

בן אדם שלא סובל את עצמו כיצד יסבול את הסביבה?

ובכן התשובה נמצאת בגוף השאלה

אז בבקשה תתנו לי פיתרון כיצד אוכל לברוח מן הדיכאון...