[ליצירה]
הוא ניסה להבהיר לי לאכול את כולו, לא להוריד את הקליפה, הוא הבין שאני מחפשת בתוכו, אבל החיצוניות שלו חיכתה לתפיחה על הכתף.
אולי פחד שלא אמצא בתוכו מה שאני מחפשת?
וכמובן, מבחוץ הוא מושלם.
אולי הוא פחד שאכנס לתוכו, אעשה בו שמות, כמו אז,
והותרתי אותו מתבוסס בדמי. איך הכל נהיה פתאום לא הגיוני, הא פוחד? שינעל את דלתותיו. אני לא אתפרץ שוב