להבות מצדדי מלפני האש / בורח אני למקום יבש/ לא לשמוע יותר את חדשות הדם/ אני רץ ונופל נופל וקם/ ימין ושמאל והארץ תגעש/כל קפה מסעדה בדם נחרש/ בכל פינת רחוב מוקם מקדש/ לפני שהכל נגמר לפני שהדם נקרש/ משחקים אתנו כאילו כדור במגרש/ אנחנו מתים ואף אחד לא נענש / זיהוי חללים מקצוע מבוקש/ המתים נקברים והלב נרעש/ שלחת בן החוצה הוא חוזר על מגש/ותכריכים/ בתוך ארון עם פרחים/ אנשים נוסעים באוטובוסים ובום נמרחים/ ילדים מתים תהליכי שלום נמשכים/ רפורמות שינוי סיסמאות מפריחים/ הכל שחור לבן כמו במשחק המלכים/ חותכים אותנו לחתיכות פלחים פלחים/ את הגוף פותחים/ את הנשמה לוקחים/ נשים זקנים טף ובנים/ נקברים/ נטמנים/ באדמה החומה/ כמו החום של גולני/ חברי כנסת ערבים כמו סוס טרויאני/ נבעטים מושפלים כמו הכדור אצל ג'ובאני/ רודפים אותנו מהסיני עד הליטני/ אודך אלוהים הלואי ועניתני/ התעלמת, חרקירי כמו יפני/ אנשים קופצים מהגג וקוראים לזה ספונטני/ פצועים קשה שוכבים צמחים כמו בגן בוטאני/ ואנשים ברחוב רק צועקים “money money”/ והם שם באירופה חושבים שזה funny/ חושבים שעדיין השלטון פה עותמאני/ ששולט פה איזה שייך משלטון איראני/ שבאנו רק לשאוב כספים מזומני/ שואבים מה? מים מהווזאני/ חצבני/ הדם עולה לראש כמו המוזיקה של ניצני/ הכל נעלם כמו משוואה כמו עובד ודיראני/ הממשלה מקרטעת כמו המכוניות של סאני/ והוא שם בעירק חושב שהוא באגס באני/ והחדרים שלנו אטומים כמו החדר של חני / אז למה אלוהים מתחבא כמו דני / דין / מה קשה פה להבין?/ עם ישראל לא עוצר ולא מפחד עם ישראל לא עוצר ולא מפחד/ תביא עליו מכה הוא רק יתלכד/ צו פיוס הוא צו השעה/ מטרור מדם נפשנו נקעה טוב למות אמר לנו יוסף/ואני מנהל פה קרב מאסף/ על כל טיפת ציונות על כל טיפת אידיאלים/ אם המדינה הייתה אופניים אז אני על הפדלים/ באנו מבני ברק להפיץ את החזון/ שבע שנים של שובע שנה אחת רזון/ להוציא את החותך כבר בסיבוב הראשון/ אז יקר אני מצדף ואין לי מחירון/ אז נשאר רק לצלם לתעד/ עם ישראל לא עוצר ולא מפחד/