ואני יודע
שלא אוכל להשתנות
ואת יודעת
המחיר הוא אותו מחיר
בבקרים, אל אותם מבטים
תחושה של סוד
אשר לא יכול לצאת
את מבקשת בלי לדבר
רק הפעם
ואני נסגר בפנים
כמו בתוך דליקה
בלי שום דלת יציאה
אני יודע שלא אוכל
להשתנות בשבילך
להיות מי שאת רוצה
אין גיבורים ואין סיפורים
עם סוף שונה
שתביטי בעיניי
לא תראי את החלומות נתלשים אל המציאות
הרבה סודות שמורים עמנו
יום אחד נפתח הכל
ונסדר אותם לפי הסדר
שאצא מהבית
אפנה באותה פנייה בדיוק
והים יביט אלי, כמו הוא מבקש פעם אחרונה
שאתוודה בפניו
ואת, תרצי
שאהיה מישהו חדש
מישהו שלא הכרת
שאבוא אלייך עם פרחים
אצחיק אותך
ואז תדעי שבסוף יהיה טוב
בתוך השתיקה
אני לא מנסה לשבור אותה
מוצא את הנחמה במבטך המבקש ממני
לאהוב אותך, כמו שחלמת
ואני לא יכול להשתנות
בערב שאחזור
המלחמה תיגמר
ושנינו נשאר כמו פליטים בתוך החדר
מתחננים שהרוח תיקח מפה את ריח הדליקה
ואת תיקחי את ידי
כמו בלי כוונה
בין הסודות לסיפורים, נשמור משהו שלא יהיה לו סוף
ואני לא אצליח לומר לך דבר
אתהלך בחדר
ולא אבקש דבר
אני יודע שלא אוכל להשתנות בשבילך
באגדות הגיבורים תמיד אוהבים
כמו אין מחר
ואצלי המחר, הוא בכול רגע, בכל פחד
אני יודע שלא אכול להשתנות בשבילך
אז מנסה להתנחם בך
ואם זה לא יצליח
אולי תראי אותי באור אחר
בלי שאצטרך להשתנות מהתחלה
