משום מה, נראה כמו יותר מדי

רגשות שממתעצמים, מתרבים, מתערבבים

אולי זה החיים, שמתקרבים אלי

בנקודת מפגש בה הסטנדרטים מתרצים

אז מתגבשת מן אופוריה

עם בסיסים של קיצוניות- לטוב, לרע

ומתפתחת אז תיאוריה

של שקט שלפני הסערה

אך בסוף קיימת נקודת מפנה

בה מתגלה יסוד האופוריה האמיתי

במקור המצב לא משתנה

זה הכיסוי החיצוני והשינוי האיטי

בסופו של דבר נחשף ומתגלה

היסוד של הריגוש

כשהרוחני כבר מתבלה

זאת אופוריה של יאוש

מלכתחילה נבע מהסיבות השגויות

ומצבי לחץ, מיאוס וחרטה

יצרו התפרצויות גלויות

של רגשות שהוקצנו, להדחקת המועקה