תמריץ פסיכולוגי
נושך את העט , מייחל לעיפרון שאוכל גם לפורר.
פתאום מופיע בחלון גמד , ואני חושב – זה מה שחסר...
הוא דפק בפראות וביקש יפה להיכנס .
לא היה לי כח לקום אז נורא ניסיתי לא להתייחס .
הוא המשיך לדפוק וניכר היה שהוא קופא מקור .
אז קמתי ופתחתי , ובדרך גם הדלקתי את האור .
הוא נכנס , התיישב , ושאלתי אותו למה הוא בא .
ובקיצור הוא הסביר לי את כל ההרחבה :
באתי לתת לך תיק רעיונות , עם נושאים , צלילים , צבעים וצורות .
כל אמן מקבל את זה בגיל המתאים , אז אנא עשה בו שימוש נאות .
הוא רק סיים את המשפט והתפוגג לחלוטין .
ואני החזקתי את התיק , שתהיה לי סיבה להאמין .
פתחתי את התיק , וביד הרגשתי משהו מוזר .
התיק היה ריק , והחלטתי לבדוק זאת מחר. . . .
תוך מספר שניות קרה הדבר ,
רצתי להביא חבילה של נייר .
ישבתי וכתבתי ונהיה כבר מאוחר ,
אבל המשכתי לכתוב עד שהדיו בעט נגמר .
בבוקר התעוררתי בתוך ים של דפים ,
והמצב הזה נמשך כבר כמה חודשים .
וכשהגיע דיו עד נפש , לא יכלתי יותר .
צעקתי לגמד שיגיע כמה שיותר מהר .
אמרתי לו : תראה , כואבת לי היד והיא כבר ממש אדומה .
ובכלל , להשתמש ברעיונות של תיק , זה לגמרי לא חוכמה !
עדיף לגנוב מטאפורות מפרסומת לטמפון ,
לכתוב כמה שורות , ובשקט לישון .
אז הוא ענה : אתה צודק , אבל התיק היה ריק !
והוא לקח את התיק , ומיד הסתלק .
