על ספסל העצב יושב כאב ובוהה בחשכת הלילה. שואל הוא את שקט: איפה צרה? ושקט לוחש בלעדיה הגענו הנה. אל ספסל העצב באה תוגה פיה סוד. ונושק לה כאב נושך שיפתותיה ורוצה לגלות אותה עוד.