"רוני פצפוני" והאופניים האדומות
קוראים לי רוני. אני בת שבע. אני גרה בקצרין בבית קרקע עם גג אדום וגדר לבנה.
אבא שמואל אוהב אותי הרבה אבל את שולי אחותי הגדולה הוא אוהב יותר...עובדה! הוא קנה לה אופניים ולי לא אחרי שביקשתי ממנו אופניים אדומות ליום ההולדת.
שבת בבוקר. אבא בבית הכנסת. אימא ושולי ישנות. אני קופצת בשקט מעל שולי, שישנה במיטה מתחתיי, לובשת את שמלת השבת הלבנה שלי ויוצאת על קצות האצבעות לחצר.
אני מזיעה ומרגישה איך אני נהיית אדומה כמו ארטיק תות, כמו האופניים האדומות שעומדות מולי ונוטפות מתיקות. "לא תגנוב", אני שומעת בראש את אבא שמואל מקריא מאחד הספרים שהוא כל כך אוהב.
אני עולה על סלע ומטפסת בקושי רב אל היצור הגבוה ממני ומתיישבת (אריאל, החבר שלי מב' שנייה, כבר בטח מחכה לי ליד המינימרקט של שאול).
הילדים מבית הספר קוראים לי רוני פצפוני ועכשיו אני מסובבת את הדוושות ומרגישה הכי גדולה.
אני עוברת ליד הבית של הילה מקווה שהיא תראה את רוני הגדולה הילדה הכי אמיצה.
אני זזה ממש לאט האופניים קצת זזות ימינה ושמאלה (שאני לא אפול עכשיו).
השביל כבר לא ישר לגמרי, וכשאני פונה לכיוון הירידה המובילה לסופר, אני רואה חתלתול בצבע שחור. אני עוצרת בפתאומיות, בקושי מוצאת את הברקסים ומצליחה בשנייה האחרונה לקפוץ.
שוב אני עולה על סלע ומשם למושב.
אני למעלה, גבוהה. אני רואה את אריאל למטה כמו נקודה קטנה שמנופפת לי לשלום.
אריאל אני באה, אני צועקת לו.
הנקודה ממשיכה לנופף ובלי לחשוב הרבה אני מתחילה לנסוע והירידה לוקחת אותי ואת האופניים בלי לשאול אותנו לתוך הרכבת המפחידה בלונה פארק.
המשקפיים שלי עפות על הכידון ונשברות. אני רואה מריחה של לבן וירוק ואדום של בתים של שיחים ושל אנשים ועכשיו אני רואה רק שחור.
סיבוב חד ובסופו אני רואה רק את האפור של הסלעים בגינה ליד הסופר.
העיניים שלי עצומות.
"שמור את יום השבת. . ." אני שוב שומעת את אבא שמואל בתוך הראש שלי.
מתוך השחור אני רואה צבע לבן שהופך לשיניים לבנות ואני תפוצ'יפס קטן וזהוב והשיניים מתקרבות אל התפוצ'יפס והוא שם ידיים על האזניים שלו כדי לא לשמוע איך הן לועסות אותו ומרסקות אותו.
"אי. . .י. . .מא" אני צורחת ובוכה, "אימא כואב לי".
אני פותחת את העיניים ואני רואה את הנקודה מסתכלת עליי ובוכה
אני מסתכלת למטה ורואה חלקים אדומים של אופניים של שמלת השבת שלי ואת הברכיים והידיים שלי שמלאות שריטות ודם.
"אני הולך להתקשר לאבא שלך", מיבבת הנקודה.
"הוא לא עונה לטלפונים בשבת. . ."
