לאגדות, תמיד יש סוף שמח אבל האגדה הזו שונה.. מסופר על נסיך יפה תואר שהתאהב בנערת כפר פשוטה, הוא אהב אותה מאוד.. הקדיש לה כל שניה.. אך היא לא הייתה מעוניינת.. סרבה וסרבה וסרבה... הוא קנה לה פרחים..ושר לה שירים.. אבל הנערה הייתה בשלה. יום אחד היא הרגישה.. באזור החזה מן כאב.. וגילתה שהנסיך תפס אצלה מקום רחב בלב. הסתובה בשדות בין הפרחים.. חשבה עליו המון.. וכתבה לו שירים.. אך עברו הימים..והוא גילה לה, שהוא כבר לא מעוניין בה.. עבר הלאה, עלה על רכבת.. נסע ונסע, הכיר אחת אחרת.. ונערת הכפר הפשוטה.. נשארה לבד, עצובה בודדה.. ומאוהבת.. זו הייתה האהבה האחרונה של אותה נערה. לא יודעים מה סופה היה.. רק תראו את כל השירים..שהיא כתבה על הנסיך שכל כך אהבה...