פרקדן על הדשא. הכי טוב פרקדן ככה כל גרמי השמים פרוסים לפניך. מנסה להיזכר מה אמרו בתחזית. השמים אמורים להתבהר? תמיד נחמד לחשוב שהעננים הם שקבועים במקומם, והירח הוא זה שממהר למקומות אחרים. רק ריח גללי בהמות שהרוח מביאה ביחד עם העננים, מחזיר את הירח למקומו ואותך למציאות. מתלבט אם לשאוף מלוא ריאות כבן מושב או להחמיץ פנים כאחד האדם. קרחת עננים מתקרבת. נרגש, מצפה אולי הפעם תוכל לראות, ואולי לא רק לראות, אולי גם להספיק להתכוון. הקרחת עכשיו ממש מולך, זה הזמן להתרכז לא להחמיץ את הרגע, אם הוא ייפול אתה תהיה שם, מוכן. המחשבה על מישהי כבר נמצאת בהיכון לשליפה מיידית. ולא סתם מישהי, משאלה סתמית כוכבים לא יכולים לממש. אתה מכוון אל מחשבה מדויקת על ההיא. אי אפשר לפספס. זה מגיע. מרוכז כולך אתה רואה אותו מתחיל לנוע. היא מתחילה לבצבץ במחשבה. השובל הולך וזוהר על רקע דמותה הבהירה. שנייה קסומה עוברת, השובל מתפוגג הדמות עוד נשארת. משב רוח נוסף מזכיר לך את התחזית. ללא שינוי ניכר...