[ליצירה]
שיר עוקץ
לנטוש את האבל, לשכוח את המת, לדבוק בחיים (הקצרים והיקרים).
זה לא קל. אפילו לא קל לרצות את זה.
הנחמה שאתה מזכיר מעניינת:
"תראה את עצמך פורח, מאיר לרגע בירוק, ואפילו נוגע בשמיים", ואז אתה מזכיר "כמו הקיקיון", שעליו האבל בוכה.
שיר הפוך (בערך):
שא את הקיקיון
שבין לילה צמח
ובין לילה צנח
שא את הכליון
של מה שעלה
על אף שבלה
שא את שרידיו
בשובך אל העיר
שמח בילוד-אב
אם רב או זעיר
רוחו בי, נושבת
חיה בי עד מוות
