לאחת מטבעות השרשרת כואבת נורא הכתף, יש לה בעיות גמישות קשות ולמרות זאת היא נמתחת בחוסר התחשבות לקיום השרשרת, כבר מזמן שאין היא רואה בעין אחת, ושומעת רק בשעות הלילה כבר מזמן קולה רווי חלודה כבר מזמן היא חיה בתוך הדאגה. לאחת מטבעות השרשרת אין מה להגיד אין רצון להקשיב וכל תפקיד הטבעות הזה מכאיב. אחת מטבעות השרשרת שכחה את שמה הפרטי כי אין מי שעושה בו שימוש יש אחת, מתפקעת כמעט מרוב יאוש. אין היא יכולה כל חייה להמשיך ולצלצל על צוארים. אין היא יכולה להנות בה בני אדם כשהיא כולה סבל ומררים אחת, אחיות לה מטובעות סביב והן לה כחורגות, והיא להן חורגת מן הטעם שאין יודעות הן להשיב מן הטעם שאין היא יודעת לשאול מן הטעם שרגילה ליפול והן רגילות להנהן לה היא מהנהנת לה.