התכללות

 

רוצה להכיר באמת

להיפתח לגילוי, להנהרה

מילים שלמדתי

לא באמת למדתי

מספרים קדושים-חוליים

 

בואי נלמד גמרא

רש"י ותוספות

אולי גם אחרון

במילעיל כמובן

ועם הגייה אשכנזית

 

ואת תוקסמי

ותהיי מופתעת

מה זה המקום הזה?

נכנסת-מציצה לעולם שלי

 

ואני, אתבייש ואומר

נכון, מצחיק?

ונטבול שוב ב'קצות'

ולא נבין דבר

ונשתשתשתעשע בחוקיך

עד בלי די

עד שיבלו שפתותינו

וגרוני הצרוד תמיד

מלומר 'די,די,די'

 

וננגן כבר ביחד איזה ניגון

אפשר חב"ד, אם את אוהבת

אפילו שברסלב....אוי, ברסלב

אוי טאטע....טאטע זיסע מילך

 

ואז תגידי - וגם לי יש סוד

וגם אני רוצה ללמוד-וללמד איתך משהו

ואין לי מושג מה תפתחי, אם בכלל.

אולי פשוט תספרי

הכל, ובכלל.

ולמה יש לי סיכוי אצלך - 'בת אהובה'?

 

ואופתע לגלות שאני רוצה אותך

ומשהו שלא נמצא בי עכשיו

יכול להיכנס פנימה

והוא נוגע ומעניין

 

וסוף-סוף נשמח ונחייך

ותוכלי לומר באמת

'לפעמים אני מרגישה

שאתה מוציא לי את המילים

מהפה'

 

ואז ארשה לעצמי לבכות

כמו שאני כל-כך אוהב

כמו בסרט הזה,

שפתאום - זה אני.

שלא מבינים אותו, שמשתגע

ושלא ניתן להשגה.

 

וגם עכשיו זה יקרה

זה יהיה אני - שְנֱיִם

לא 'אני' זר-מנוכר (חולה...)

'אני' חי - 'שיש עם מי לשתף'

 

ואלעזר - הוא ימשיך להיות

החברותא, הנשוי שלי.

המרכך והמעדן,

זה שמקשיב לי,

ואני שופך עליו.

וכשהוא מדבר, אני אטום -

ואחרי שהוא הולך, אז אני מקבל.

 

ואת -

פתאום תחיי, בתפילות שלי.

כמו אז, כשה' פתח הכל

'יוסף צבי בן חנה...' (אוף, אני לא זוכר)

ופתאום נהיית 'מרים'

גם אצלי.

 

ואשמור על הברית

ברית קודש.

'אשר קידש ידיד מבטן

וחוק בשארו שם

וצאצאיו חתם באות ברית קודש'

 

וה' ברחמיו ימשיך להציץ אלי

מבעד לבירה, ירושלים

מכל חלון, ומכל סימטה

" וה' סביב לעמו "

'סובב כל עלמין'

וכל עלמות, גם.

מבחינת מקוה, יעקב

טובלים, עם כל הגוף

ואז לא משנה הכוונה -

זה פועל.

"מקוה ישראל ה' "

 

"וה' - הוא בחינת שידוכים

בחינת 'מה' יצא הדבר'

בחינת 'ומה' אישה משכלת'

והוא בחינת אמת

בחינת 'אשר הנחני בדרך אמת'

ועי"ז נשלם הדיבור..."

 

ונזכה ביחד

ל'ביחד'

להשרות שכינה

ממש

ונשחק במשחק המתוק

להיות זכר ונקבה

'ויקרא שמם אדם'