תקיעות

הזקנקן שנתלה בקצה סנטרו, זקן שווה שוקיים, נראה היה כחץ שמסמן הבט מטה.

אך הלמטה, היה מאכזב. שכן צלעותיו  של הישיש הרשימו הרבה פחות מצלעותיו של  הזקן שלו. למעשה הן בלטו ברזונן מבעד  לחולצתו המשובצת.

על חולצתו המשובצת לא ניתן לאמר הרבה, פרט לכך שהיתה בגוון אדמה באזור מוכה אסון, שידפון ובצורת.

אולם מחולצת אדמת הטרשים שלו בכל זאת השתלשלו מכנסיים שנראו  כשני גבעולים ירוקים, שעטפו את רגליו הרזות , ושמילאו את הייעוד שהטווה להם הגורל, בנאמנות ובמסירות אין קץ, ובמשך שנים רבות, רבות אף משנות חייו של בעליהן הצפוד.

אפשר כאן לשבת? לידך?המבטא היידי שלו, כבד היה מעופרת.

ואם השטן היה שואל אותי את אותה שאלה בכבודה ובעצמה, כלום יכולתי להשיב על שאלה זו בלאו? השבתי לזקן, בלבביות.

אז הוא התיישב, לידי, ממלמל משהו, נדמה לי שהיה זה" אגד אגד אגד אגד עוד  יעשה את כולם לאגודה אחת"

וזה כבר נשמע לי כמו סוג של איום, ובכן, אמנם אני אדם ידידותי, אך לא הייתי חפץ,שגורלי החברתי יהיה מופקד בידי  קופראטיב אגד, וכן גם  אני מכיר את הפירסומים שלהם בדבר העובדה שטוב שההגה בידיים של אגד וכו´ ובכל זאת יש דברים במחילה, שעדיף שישארו ביידי שלי....אי לכך זזתי כשני סנטימטר מהזקן לכיוון החלון, לאמור ראה הוזהרת.

אולם הוא, לא מאד התרשם מאיתותי ההזהרה שלי, בכל אופן הוא לא נראה לי זהיר יותר לאחריהם משהיה לפניהם,למעשה יתכן ואף לא שם לב לרמזי. האידיוט.

אוייויוי יויוי יויויוי, פצח בסרנדה של קרכצים.

אם לא תתעלם ממנו ,אמרתי לעצמי באופן מפוקח למדי, המצב רק יחריף. יש לנו עוד כ17 דקות, של נסיעה משותפת באוטובוס עד שירד בתחנה שליד הספריה, וזאת  בהנחה אופטימית, שלא יהיו פקקים, אם יהיו חס וחלילה פקקים,( ויהיו),  זו עשויה לההפך למחצית השעה של נסיעה מסוייטת,לכן סייג לחכמה שתיקה, אמרו החכמים, ואם אמרו הם ידעו מה הם אומרים.

 חושבים במדינה הזאת שיש לי סבלנות? שאל  הקשיש.

מי חושב עליך במדינה הזאת בכלל  מי? למרות ההזהרות שהזהרתי את עצמי, הגבתי.

אני אומר לך אלמלא הבירוקיטיה במדינה הזו, יכול היה שמשהו יזוז איתי, ושאוכל סוף סוף לחיות את חיי!  אמנם כבר חלפו שבעים ושבע שנים, מאז שהייתי אמור להתחיל לחיות אותם, ובכל זאת מוטב מאוחר מאף פעם. גנח הזקן.

הבירוקרטיה מפריעה לך? רק היא? היא בלבד?התרעמתי.

לא, לא הבירוקרטיה, האמת חייבת להאמר, כל עוד שרה לידי, ממררת את חיי  כפי שרק היא יודעת, הבירוקרטיה, היא לי מפלט, מקלט, קן  צרותי מקן צרעותי.

 או שרה שרה, עושה הכל רק לא שרה,

ולידה, גם לא ניתן או מתחשק 

לאף יצור לשיר.

אלמלי שרה חיי היו זזים לאן שהו,

מקרטעים אך זזים.

 דבריו, ואין לדעת על שום מה, פשוט הוציאו אותי מדעתי, אשר על כן הטחתי בו:

שרה ,שרה, שרה, שרה!

שרה? היא? היא בלבד? בעטיה?

 שבעים ושבע שנים בגלל שרה? והרי נישאת לה ...

אויויו יויוי יויוי אך לפני חודשיים... גנח הזקן, טעות עשיתי, ואל תזרע מלח על פצעיי, אם עודפי מלח יש לך, לך וזרע אותם בים המלח, ההולך ונעלם.

 אך האמת חייבת להאמר ,אכן לא בגלל שרה נתקעו חיי...

לא הספיק הזקן  לסיים את משפטו, והאוטובוס בלם בעצירת פתע, וכמו נפח את נשמתו.

הנהג, וזו פעם ראשונה, שאני נוכח בארוע שכזה, בכל שנות נסיעתי באגד,

פנה אלינו הנוסעים: "נתקענו, צריך להחליף אוטובוס, לרדת בבקשה"

אויויו יויויו יויוי !!! גנח הזקן, ראה איך חיי היו יכולים להמשיך לזוז, אלמלא נתקענו. אויויי יויוי.

חיי לא היו נתקעים כלל וכלל, אלמלא...נתקעו.