אני לא סובל את אוגוסט, באמת
בלי שום דימוי, או מטאפורה, או משמעות נסתרת.
אין יותר מדי מה להסביר;
אוגוסט, מעיק.
רק תחושת תיעוב עולה בי כשהשם מוזכר, בשיחה
תחושת סלידה של ממש.
אבל הכעס האמיתי משתלט עליי, ממש בסוף יולי
כשאני מתחיל להרגיש אותו
.ולא מצליח להרגיש שום דבר אחר חוץ ממנו
כשאין יותר חוצץ ביני לבינו, אני משתגע.
ואני יודע שאני אצטרך להתמודד איתו, נגדו. שוב
אוגוסט
זה ריטואל חוזר על עצמו
כל שנה
אני ואוגוסט
ראש בראש.
ואני תמיד מפסיד
זה לא החום והמועקה או המדוזות שפשוט בלתי נסבלים
זה גם לא הים והבריכה שאף פעם לא נראו לי מעניינים
זו הסתמיות, התקיעות
שמחייבות אותי לחשוב
ולהבין שזה כבר אוגוסט.
ושום דבר עוד לא קרה.
קשה עם אוגוסט, נורא באוגוסט
ואין לי שום דבר לעשות
חוץ מלחכות לו עד שנה הבאה
ולקוות שמשהו יזוז.
תגובות