בִּשְׂדֵה בּוּר, לְיַד מָה שֶׁהָיָה פַּעַם פַּרְדֵּס,

עוֹמֵד בַּיִת חָרֵב.

הֵרַמְתִּי שְׁלַב - תְּרִיס שָׁבוּר

לְהָצִיץ אֶל מָה שֶׁהָיָה פַּעַם

חֶדֶר שֵׁנָה.

צְלָלֵי הָאוֹר הַנֻּגֶה

שֶׁל שְׁעַת בֵּין עַרְבָּיִם

הֵאִירוּ אֶת קְצֵה הַמִּטָּה

וּזְנַב סֵפֶר מָרוּט

הֵצִיץ בְּבַיְשָׁנוּת מִפִּנַּת הַשִּׁדָּה.

עַל חֻלַּצְתָּ מִשְׁבָּצוֹת עֲנָקִית שֶׁיָּכְלָה לְהַאֲהִיל

עַל כַּמָּה גְּבָרִים עָמְדוּ מְבֻיָּשׁוֹת

נַעַלֵי בַּיִת גַּבְרִיּוּת,

שֶׁיָּדְעוּ יָמִים טוֹבִים יוֹתֵר.

 

הֵצַצְתִּי אֶל צֵל חַיֵּי

שֶׁבָּקַע

מִסְּדָקֵי הַקִּירוֹת.

 

טִלְטַלְתָּ יָד פּוֹעֵל זָר

קָרְעָה אוֹתִי

מִקּוּרֵי יַלְדוּת

שֶׁחִבְּקוּ אֶת הַמָּקוֹם.