מִזְמוֹר-שִׂיחָה מִתּוֹךְ כּרמן

(בִּשְׂפַת-נְבִיאִים)

 

הַפֶּרַח אֲשֶׁר זָרַקְתְּ אֵלַי

וּמְנוּחָתוֹ אֶצְלִי בְּבֵית-כִּלְאִי

קָמַל וְיָבֵשׁ הַפֶּרַח הָזֶה

יִשְׁמֹר לְעוֹלָם עַל נִיחֹחוֹ הַמָּתֹק

וְתֵאָרְכָה שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת

עַל עֵינַי סְגוּרוֹת עַל עַפְעַפַּי

מִן הָרֵיח שָׁכַרְתִּי וּבַלֵּילוֹת רְאִיתִיךְ

 

וָאֶתָּחֵל בְּקַלְלֵךְ

בְּשִׂנְאֵךְ וּלְדַבֵּר אֶל לִבִּי

עַל-מַה צָּרִיךְ גּוֹרָל וִישִׂימֶנָה וּבְדַרְכִּי

 

וְאַחַר

הֶאֱשַׁמְתִּי לְפָנַי בְּחִלּוּל-קֹדֶשׁ

וְלֹא חַשְׁתִּי בְּלִבִּי

לֹא חַשְׁתִּי, אֶלָּא תְּשׁוּקָה אֶחָת

תְּשׁוּקָה אַחַת תִּקְוָה אֶחָת

כִּי אֶרְאֶךְ כּרמן

יִכֵּן לִרְאוֹתֵךְ

 

עַל-כִּי לֹא וְאֶלָּא הוֹפַעְתְּ

עַל-כִּי עֵינַיִךְ מֶבָּט אֶחָד בִּי נָתַתְּ

וְהִתָּשָׂאתִינִי אֶת-כֻּלִּי

כּרמן, שֶׁלִּי

וְהָיִיתִי כְּדָבָר בְּכֵלַיִךְ וְלָךְ

כּרמן, אֲהֵבְתִּיךְ.

 

לֹא, לֹא אֲהֵבְתָּנִי.

מַה זּאֹת תֹּאמְרִי?

לֹא, לֹא אֲהֵבְתָּנִי,

לֹא.

עַל-כִּי כִּי אֲהֵבְתַּנִי, בַּמָּקוֹם וְאַחֲרַי הָלַכְתְּ

כּרמן

כֵּן, שָׁם בַּמָּקוֹם בֶּהָרִים

כּרמן

שָׁם בַּמָּקוֹם כִּי-הָלַכְתָּ אַחֲרַי

עַל סוּסְךָ וּלְקַחְתָּנִי

וּבְאֹמֶץ לֵב דֶּרֶך הָאָרֶץ

אָחַזְתָּ בִּי וּנְשָׂאתָנִי.

שָׁם בַּמָּקוֹם בֶּהָרִים

כּרמן

שָׁם בַּמָּקוֹם כִּי-הָלַכְתָּ אַחֲרַי

הָלַכְתָּ אַחֲרַי!

לוּ אֲהֵבְתָּנִי.

דַּי בְּהִתָּלוֹת בְּאִישׁ

כְּלוּם לְקָצִין וְתִשְׁמַע

הַכְלוּם לִתְרוּעָה תִּקְרָא וּתְצַוֶּה עַל מְאָהְבִים עֵת-עֲזֹב

הַשָּׁמַיִם הַפְּתוּחִים, חַיֵּי-הַנְּדוּדִים

הָאֲדָמָה לְאָרֶץ תִּהְיֶה רְצוֹנְךָ לְחֹק

וּמֵעַל הַכֹּל הַמְּשַׁכָּרָה זֹאת הָחֵרוּת, הָחֵרוּת

אֱלֹהַי

שָׁם בַּמָּקוֹם בֶּהָרִים

כּרמן

שָׁם בַּמָּקוֹם כִּי אֲהֵבְתָּנִי

סִגְרִי-פִּיךְ

שָׁם בַּמָּקוֹם וְהָלַכְתָּ אַחֲרַי

עַל סוּסְךָ וּלְקַחְתָּנִי

כּרמן סִגְרִי-פִּיךְ

עַל סוּסְךָ וּלְקַחְתָּנִי

אֱלֹהַי

וּבְאֹמֶץ לֵב דֶּרֶך הָאָרֶץ

כֵּן וּנְשָׂאתָנִי כִּי-אֲהֵבְתָּנִי

אֲבוֹי, אֲבוֹי

רַחֲמִים

כּרמן, רַחֲמִים

שָׁם בַּמָּקוֹם

אֱלֹהַי

הָלַכְתָּ אַחֲרַי

אֲבוֹי

שָׁם בַּמָּקוֹם

הָלַכְתָּ אַחֲרַי

כִּי אֲהֵבְתָּנִי

הָלַכְתָּ אַחֲרַי

שָׁם בַּמָּקוֹם

סִגְרִי-פִּיךְ

כִּי-אֲהֵבְתָּנִי

סִגְרִי-פִּיךְ

 

לֹא! לֹא אֶרְצֶה עוֹד לִשְׁמֹע לָךְ

אֶעֱזֹב אֶת-מַטִּי? אֶתְפַּקֵּר?

הִיא הַכְּלִימָה, הַשִּׁגָּעוֹן הִיא!

לֹא אֶרְצֶה

מַה-יִּיטַב, וְצֵא!

כּרמן, אֶתְחַנֵּן

עַל-מַה, לֹּא אֲהֵבְתִיךָ עוֹד

הַקְשִׁיבִי

אַה

כּרמן

שָׁלוֹם לְךָ! אַךְ וְשָׁלוֹם לְךָ לְעוֹלָם!

טוֹב, הֲיִי שָׁלוֹם, לְשָׁלוֹם וּלְעוֹלָם

צֵא-מֵעַל-פָּנַי

כּרמן!

לְשָׁלוֹם,

לְשָׁלוֹם לְעוֹלָם