מִזְמוֹר-שִׂיחָה מִתּוֹךְ כּרמן
(בִּשְׂפַת-נְבִיאִים)
הַפֶּרַח אֲשֶׁר זָרַקְתְּ אֵלַי
וּמְנוּחָתוֹ אֶצְלִי בְּבֵית-כִּלְאִי
קָמַל וְיָבֵשׁ הַפֶּרַח הָזֶה
יִשְׁמֹר לְעוֹלָם עַל נִיחֹחוֹ הַמָּתֹק
וְתֵאָרְכָה שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת
עַל עֵינַי סְגוּרוֹת עַל עַפְעַפַּי
מִן הָרֵיח שָׁכַרְתִּי וּבַלֵּילוֹת רְאִיתִיךְ
וָאֶתָּחֵל בְּקַלְלֵךְ
בְּשִׂנְאֵךְ וּלְדַבֵּר אֶל לִבִּי
עַל-מַה צָּרִיךְ גּוֹרָל וִישִׂימֶנָה וּבְדַרְכִּי
וְאַחַר
הֶאֱשַׁמְתִּי לְפָנַי בְּחִלּוּל-קֹדֶשׁ
וְלֹא חַשְׁתִּי בְּלִבִּי
לֹא חַשְׁתִּי, אֶלָּא תְּשׁוּקָה אֶחָת
תְּשׁוּקָה אַחַת תִּקְוָה אֶחָת
כִּי אֶרְאֶךְ כּרמן
יִכֵּן לִרְאוֹתֵךְ
עַל-כִּי לֹא וְאֶלָּא הוֹפַעְתְּ
עַל-כִּי עֵינַיִךְ מֶבָּט אֶחָד בִּי נָתַתְּ
וְהִתָּשָׂאתִינִי אֶת-כֻּלִּי
כּרמן, שֶׁלִּי
וְהָיִיתִי כְּדָבָר בְּכֵלַיִךְ וְלָךְ
כּרמן, אֲהֵבְתִּיךְ.
לֹא, לֹא אֲהֵבְתָּנִי.
מַה זּאֹת תֹּאמְרִי?
לֹא, לֹא אֲהֵבְתָּנִי,
לֹא.
עַל-כִּי כִּי אֲהֵבְתַּנִי, בַּמָּקוֹם וְאַחֲרַי הָלַכְתְּ
כּרמן
כֵּן, שָׁם בַּמָּקוֹם בֶּהָרִים
כּרמן
שָׁם בַּמָּקוֹם כִּי-הָלַכְתָּ אַחֲרַי
עַל סוּסְךָ וּלְקַחְתָּנִי
וּבְאֹמֶץ לֵב דֶּרֶך הָאָרֶץ
אָחַזְתָּ בִּי וּנְשָׂאתָנִי.
שָׁם בַּמָּקוֹם בֶּהָרִים
כּרמן
שָׁם בַּמָּקוֹם כִּי-הָלַכְתָּ אַחֲרַי
הָלַכְתָּ אַחֲרַי!
לוּ אֲהֵבְתָּנִי.
דַּי בְּהִתָּלוֹת בְּאִישׁ
כְּלוּם לְקָצִין וְתִשְׁמַע
הַכְלוּם לִתְרוּעָה תִּקְרָא וּתְצַוֶּה עַל מְאָהְבִים עֵת-עֲזֹב
הַשָּׁמַיִם הַפְּתוּחִים, חַיֵּי-הַנְּדוּדִים
הָאֲדָמָה לְאָרֶץ תִּהְיֶה רְצוֹנְךָ לְחֹק
וּמֵעַל הַכֹּל הַמְּשַׁכָּרָה זֹאת הָחֵרוּת, הָחֵרוּת
אֱלֹהַי
שָׁם בַּמָּקוֹם בֶּהָרִים
כּרמן
שָׁם בַּמָּקוֹם כִּי אֲהֵבְתָּנִי
סִגְרִי-פִּיךְ
שָׁם בַּמָּקוֹם וְהָלַכְתָּ אַחֲרַי
עַל סוּסְךָ וּלְקַחְתָּנִי
כּרמן סִגְרִי-פִּיךְ
עַל סוּסְךָ וּלְקַחְתָּנִי
אֱלֹהַי
וּבְאֹמֶץ לֵב דֶּרֶך הָאָרֶץ
כֵּן וּנְשָׂאתָנִי כִּי-אֲהֵבְתָּנִי
אֲבוֹי, אֲבוֹי
רַחֲמִים
כּרמן, רַחֲמִים
שָׁם בַּמָּקוֹם
אֱלֹהַי
הָלַכְתָּ אַחֲרַי
אֲבוֹי
שָׁם בַּמָּקוֹם
הָלַכְתָּ אַחֲרַי
כִּי אֲהֵבְתָּנִי
הָלַכְתָּ אַחֲרַי
שָׁם בַּמָּקוֹם
סִגְרִי-פִּיךְ
כִּי-אֲהֵבְתָּנִי
סִגְרִי-פִּיךְ
לֹא! לֹא אֶרְצֶה עוֹד לִשְׁמֹע לָךְ
אֶעֱזֹב אֶת-מַטִּי? אֶתְפַּקֵּר?
הִיא הַכְּלִימָה, הַשִּׁגָּעוֹן הִיא!
לֹא אֶרְצֶה
מַה-יִּיטַב, וְצֵא!
כּרמן, אֶתְחַנֵּן
עַל-מַה, לֹּא אֲהֵבְתִיךָ עוֹד
הַקְשִׁיבִי
אַה
כּרמן
שָׁלוֹם לְךָ! אַךְ וְשָׁלוֹם לְךָ לְעוֹלָם!
טוֹב, הֲיִי שָׁלוֹם, לְשָׁלוֹם וּלְעוֹלָם
צֵא-מֵעַל-פָּנַי
כּרמן!
לְשָׁלוֹם,
לְשָׁלוֹם לְעוֹלָם
תגובות