"תחיי את החיים שלך...ותהיי שמחה בחלקך..."

זה מה שכולם אומרים לי , אך אני לא מבינה איך.

איך קמים ליום נוסף מבלי שאתה תהיה שם?

איך פונים לדרך חדשה ומשאירים את הזיכרונות מאחור?

איך מביטים לעתיד, מחפשים את האופטימיות, את האור?

אני משתדלת להראות לכל שאני בסדר, שאני חזקה,

אך בעצם בתוך תוכי אני שבורה ועצובה.

הלב שלי נשבר,

נמחץ לו מבפנים,

אני כל כך רוצה חיים מאושרים.

רוצה שוב להיות מאושרת, ולא "בכאילו"- באמת.

רוצה סיבה לקום בבוקר ולא לבכות על מה שמת.

כולם אומרים שזה רק עניין של זמן,

שזה עוד מעט עובר,

שמבלי שארגיש יום אחד כל זה ייגמר.

אני רוצה לחיות מתוך שמחה,

לא מעצב, לא מכאב.

רוצה לחיות מתוך שמחה,

אפילו שאתה כבר לא אוהב.